תחרות ריצה
1. [תמ] התנצחוּת, התחרוּת: ספרי מינין שמטילין איבה ותחרות ומחלוקות בין ישראל לאביהן שבשמים (ירושלמי, שבת טו ג); לא תחרות ולא מַצוּת (מלשון הפיוט); התחרות שביניהם הייתה כה עמוקה שכבר לא יכלו לוותר עליה; התחרות בין הנערים הייתה ידידותית
2. [עח] הִתאַמצוּת להקדים אחֵרים בּספּורט או במִסחָר או בהֶישֵׂגים שונים: הספורטאי התאמן שעות כדי לנצח בתחרות; הנערה זכתה במקום הראשון בתחרות הריצה
3. [עח] מאמץ של שני צדדים לקבל משהו מצד שלישי: התחרות בין שני האחים הייתה על אהבת אִמם; מאז בואה של התלמידה החדשה לכיתה הֶחריפה ביניהם התחרות
אנגלית: competition
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה