תג פירוש

1. תנועה גדולה;
2. תקיעה גדולה;
3. תֶדר גבוה

***

1. [תמ] קַו קטן לקישוּט בראש אותיות של ספרי תורה:
בי"ת ד"בראשית" צריך ארבעה תגין (מסכת סופרים ט, א);
2. [עח] (בצבא) פּיסת בַּד על המַדים ועל הכּוּמתה ששׂמים עליה את סֵמל החַיִל: החייל ענד בגאווה את תג חיל הצנחנים;
3. [עח] (בהשאלה) פּרט קטן, שֶמץ: הוא סיפר את הסיפור לפרטיו ולא חיסר ממנו ולוּ תג;
4. [עח] (בארגון) סימן או סמל. (לדוגמה: דיסק או מטבע שמוציאה פירמה לשימוש עובדיה כסימן מזהה שלהם; או תלושים או בולים שיש להם ערך מסוים והמשמשים להחלפה בחנות מסוימת וכדומה)
אנגלית: tag, badge; symbol; sergeant

***

1. כּתם, נקוּדה או רישוּם בָּעור (בלועזית:
סְטִיגְמָה);
2. גֵרֵש, קו קטן הנרשם בִּקצֵה אות למעלה, לשֵם קיצוּר (כגון ר' בעבור רבי)
אנגלית: stigma; apostrophe

***

1. כרטיס התלוי על מוצר ומשמש הן לצרכים טכניים־מעשיים והן לפרסומת;
2. (במחשבים) אוסף של תווים או ספרות, המופיעים ברשומה לצורך אִפיוּנה;
3. רשומה קצרה המוכנסת לתוך קובץ אקראי כדי לציין את מיקומה של רשומה גולשת בקובץ
אנגלית:
tag, token

***

הכינוי, בפי יהודי תימן, לספרי המקרא המתורגמים לערבית על ידי רבי סעדיה גאון, המשמש אותם לצד תרגום אונקלוס
אנגלית:
The translation of the Bible into Arabic

***