1. [עח] שוכב לִרוָוחה
2. [עח] מוּנח לאורכּו וּלרוחבּו, מִשׂתרע
3. [יב] שָטוּחַ, פּרוּשׂ, מָתוּחַ: ואיש עָנָו מהַלֵך עַל אדָמה וּמַחשַבתו עלֵי שַחַק שרוּעה (ספרות ימי הביניים)
4. [תנ] שאחד מאֵיבָרָיו מָתוּחַ וארוך מאוד: כּי כָל איש אשר בּו מוּם לֹא יִקרָב (לכַהֵן בַּקֹדֶש) איש עִוֵר או פִּסֵחַ או חָרם או שָׂרוּעַ (ויקרא כא 18)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה