1. [תנ] כּיפּת החָלל הנִראֵית מעל כּדוּר הארץ, רָקיעַ: יְהִי מאֹרֹת בִּרְקיעַ הַשָמַיִם (בראשית א, 14); שִמְעוּ שָמַיִם וַהַאזִינִי אֶרֶץ" (ישעיה א, 2), השמים התכסו עננים
2. [תנ] בָּאמוּנה הדתית - מְקום משכּן האלוהים וּמלאכיו: הַשָמַיִם שָמַיִם לַה' והארץ נָתַן לִבנֵי אדם (תהילים קטו, 16)
3. [תמ] כּינוּי לֵאלוהים, כגון בּבּיטוּיים: יִראַת שָמַיִם; הכּול בּידֵי שָמַיִם: כּדֵי שֶיְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלכוּת שָמַיִם (ברכות ב, ב)
אנגלית: sky, heaven
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה