1. [תנ] דַיָין, מי שמוּסמך לבָרֵר, ולדוּן בּעִניְינֵי משפט: שֹפטים ושֹטרים תִתֶן לךָ בכָל שעָרֶיךָ (דברים טז, 18); פסק הדין ניתן על-ידי השופט;
2. [עח] אדם שמוּנה לדון וּלהַכריעַ בּעִניָין כלשהו: שופט במשחק כדורגל;
3. [תנ] מנהיג בישׂראל לפני תקוּפת המלוּכה, מושל, שולט: וַיָקֶם ה' שופטים וַיושִיעוּם מִיַד שֹסֵיהֶם וגם אל שֹפטֵיהֶם לא שָמֵעוּ (שופטים ב, 17-16)
אנגלית: judge
***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה