שבח פירוש

1. (הבעת) הערכה, פירוט של המעלות או של המעשׂים הטובים, תהילה:
צָריך שיִתֵן הודָאה וָשֶבַח לִפני המָקום (ברכות נד)
2. עלִייַת העֵרך, השבָּחה: דָגים שנִתבַּשְלוּ... והִשְבּיחוּ הַשֶבַח לפי חֶשבון (מעשר שני ב א)
3. יִתרון, מַעלה, הִצטַיינוּת בִּדבַר-מה: להודִיעךָ שִבְחָהּ של ארץ ישראל (מדרש רבה במדבר טז)
4. החֵלק הטוב, המעוּלֶה והמשוּבּח בּיותר: שֶכֵּן דרך התַגָרין עושין - מַראים את הפּסֹלֶת תְחִלָה ואַחַר כך מַראין את השֶבַח (תנחומא שלח ו)

אנגלית: praise

***

עלייה ושיפור באיכות נכס; עליית הערך (ראו גם:
השבחה)

אנגלית: betterment, improvement

***

שורש של הערכים:
הַשבָּחה, משַבֵּחַ, מַשבּיחַ, משוּבָּח, מִשתַבֵּחַ, שֶבַח, שבָחה, שַבּחָני, תִשבָּחה

***

***