1.[תנ] (צֶמח) טרי, בַּעל כּוחַ צמיחה: זית רענן יפה פרי תֹאר (ירמיה יא 16); זר פרחים רעננים
2. [עח] (בּהשאלה) עֵרָני, לא מנוּמנם, בּריא
3. [תנ] (בּהשאלה) מָלֵא עלוּמים וּמרץ, מחוּדש: עוד ינובין בשיבה דְשֵנִים וְרַענַנִּים יהיו (תהילים צב 15)
4. [עח] מקורי: מחשבה יצירתית ורעננה; סרטו הראשון של הבמאי היה רענן ובלתי שגרתי
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה