1. [תמ] פִּיוּס, שידוּל, עשִׂייַת שלום עִם יָריב, הפָגת רוגֶז (על-ידי התנצלוּת או פּשרה וכד'): וקראו יעקב בדברי ריצוי (רש"י בראשית מט 8); מזגי האדם מטים אל הכעס או אל הסבלנות והריצוי (אברבנאל נחלת אבות ה); השגריר יוזם פעולות ריצוי בין המדינות
2. [עח] הטיית דעה (מיושן)
3. [עח] רצון, בּבּיטוּי: כָּך ריצוּיו (מיושן)
אנגלית: reconciliation
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה