רוב פירוש

1. החֵלק המכריע, יותר ממַחצית, הקבוצה הגדולה יותר:
"וגדול ליהודים ורצוי לְרוֹב אחיו" (אסתר י' 3); "רוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות נוכרים" (גיטין יא); זכיתי ברוב קולות בהצבעה;
2. הרבּה, שֶפע, כמות גדולה: "רֹב דגן ותירֹש" (בראשית כז, 28); "ונשענת ברוב חסדיו" (מגילות מדבר יהודה);
3. כּמוּת רבה, ריבּוּי, הרבה, כאמור בפסוק: "לְפִי רֹב השנים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ" (ויקרא כה, 16);
4. [לָרוב, לָרוב מאוד] הַרְבּה, הרבה מאוד: "וְיִדגו לָרֹב בקֶרב הארץ" (בראשית מח, 16);
5. בדרך כּלל: "כּי לא לָרֹב עשוּ כַכָּתוּב" (דברי הימים ב' ל, 5)

***