1. [תנ] קִשוּט נשים לצוָואר, מִטפַּחת גדולה ארוּגה או סרוּגה שלובשים על הכּתֵפיים, צעיף, שָל): וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים (יְשַׁעְיָה ג 23); נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי (שִׁיר הַשִּׁירִים הַ 7)
2. [תמ] כּינוּי לשוּלֵי הבּד: הקורע מן המלל, מן השלל, מן הרדיד, אינו קרע (ירושלמי מועד קטן פג, ב);
3. [עח] (בּהשאלה) דוק, כּיסוּי: עיניה כּוּסו ברדיד דמעות
4. [יב] גילָיון דקיק של דָבָר מרוּדד וּמרוּקע, כּגון: רדיד אָלוּמיניוּם ("ניַיר כֶּסף"): רדיד של ברזל (פירוש הגאונים, כלים יג, א)
אנגלית: edge, Shawl, scraf
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה