רב פירוש

תחילית בהוראת הרבה מאוד או גדול מאוד, כגון בביטויים:
רב-גוני; רב-מידות; רב-עִניין; רב-פּעָלים רב-צדָדי; רב-שנתי, רַב־חֶסֶד
אנגלית: -multi-, poly

***

1. [תנ] גדול במספר, מרוּבֶּה:
"קהל גדול וחיל רב" (יחזקאל לח, 15); "ויתאבל על בנו ימים רבים" (בראשית לז, 34);
2. [תנ] גדול בשִטחו, נִרחב, ארוך: "רב המקום ביניהם" (שמואל א' כו, 13); "אם רב גבולם מגבֻלכֵם" (עמוס ו, 2);
3. [תנ] עז, חזק: "מכה רבה" (דברים כה, 3); "חדשים לבקרים רבה אמונתך" (איכה ג, 23);
4. [תנ] גדול בערכו, חשוב: "קרית מלך רב" (תהילים מח, 3);
5. גדול בגיל, בערך, במעשים, כאמור בפסוק: "מה רַב טוּבְךָ אשר צפנתָּ" (תהילים לא, 20)
אנגלית: much, great

***

1. [יב] תואר לחכם בתורה שהיה ממונה על הקהילה במאה השתים־עשרה, הורה בה ופיקח על חייה הדתיים:
קדמתי יטול הסבר רשות מרב וחבר (ספרות פיוטים קדומה); רב הקהילה היה ידוע כגדול בתורה:
2. [תנ] שַׂר, קָצין, נכבד: נבוזראדן רב-טבּחים... וכל רבי-מלך בבל (ירמיה לט, 13);
3. [תמ] תואַר כָּבוד לאָמורָאֵי בָּבֶל, לחכמי התורה בתקוּפת הגאונים ולַבּאים אחריהם, כגון רב הונא, רב נחמן;
4. [תמ] "מורה: שלום עליך רבי ומורי" (ברכות ג); "הרבה למדתי מרבותי" (תענית ז); ספר זה היה מורי ורבי בתחילת דרכי;
5. [תמ] אדון, בעלים: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס" (אבות א, ג); "מה שקנה עבד קנה רבו" (פסחים פח);
6. [עח] תחילית הנוספת לדרגה בצה"ל, במשרה, כגון: רב-סרן, רב-פקד;
7. [עח] תחילית הנוספת לתואר של בעל מלאכה, למומחה במלאכתו, למצטיין במלאכתו, כגון: רב-טבחים, רב-מלצרים, רב-אומן
אנגלית: rabbi, important, honorable

***

קַשָת, יורֶה חִצים:
"יסֹבּו עלי רבּיו יפלח כליותי ולא יחמֹל" (איוב טז, 13)
אנגלית: archer

***

דַי, מַספּיק:
"רב עוד יוסף בני חי" (בראשית מה, 28)
אנגלית: enough, sufficient

***

1.[תנ] מִתווכֵּח בחריפות או בכַעס, מתקוטט:
"ויריבו רֹעֵי גרר עם רֹעֵי יצחק לאמור לנו המים" (בראשית כו, 20):
2. [עח] מֵפֵר את יחסי השלום בגלל עלבון וכד';
3. [תנ] מתכַּתֵּש עם, מֵטִיחַ מילים קשות: "רִיב יָרִיב את רִיבָם" (ירמיה נ, 34);
4. [תנ] עומֵד לצִדוֹ של-, דואג שהצדק יצא לאור: "יָרִיב רִיבִי ועשה מִשפָּטִי" (מיכה ז, 9)
אנגלית: argue, quarrel

***

***