1.[תמ] חיבּוּר בחוּט או בחֶבל: מה קשירה הייתה במשכָּן? שהיו קושרין את המיתרים (ירושלמי שבת י, ג); כאשר תעשה האם החומלת לבנה ברחיצתו וחתולתו וקשירתו והתרתו (חובות הלבבות)
2. [יב] הִתחַבּרוּת אל אחֵרים כּדֵי למרוד, קֶשֶר: המלָכים על מִלחַמתְךָ קָשרו קשירה (מלשון הפיוט)
3. [עח] יצירת יַחס של קִרבה: הקשירה ביניהם הייתה פרי תהליך של שנים
4.[יב] (בּהשאלה) אימוּץ, חיבּוּר, הידוּק: לפי שידוע לי קשירת חיבָּתו (רש"י); קשירת קשרים עם הגולה חשובה למדינת ישראל וליהדות הגולה כאחד
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה