קרע פירוש

1.[תנ] חיתוך שנַעשֶׂה על-ידי משיכה בין הידיים, שֶסַע:
וַיַחזֵק בִּבְגָדיו וַיִקרָעֵם לִשנַיִם קרָעים (מלכים ב' ב 12); הבגד נתפס בוו ונוצר בו קרע
2. [תנ] חתיכה שנִפרְדה מִדָבָר שָלֵם, קֶטַע: קח לך עשרה קרעים (מלכים א' יא 31); לפי הקרע יכלו למצוא את השלם
3. [תמ] חור, המקום שנקרע: נִתמַלֵא כָּל הַבֶּגֶד קרָעים (סנהדרין ט.); אפשר לתקן את הקרע הזה
4. [עח] פּילוּג, הִתפָּרדוּת, (בהשאלה) אלו קרעים שאין מתאחין (מועד קטן כו.): נתגלע קרע בין השניים (תנו דעתכם על ההבדל בין כֶּֿרַע לבין קֶֿרַע)
אנגלית: split, rift; tear, rip

***

שורש של הערכים:
מִתקָרֵעַ, נִקרָע, קורֵעַ, קָרוּעַ, קריעה, קֶרַע

***

***