1. [תמ] עָשׂוּי בּצוּרת כּיפּה, גַבנוּני, עָשׂוּי כּקֶשת הבּולֶטת כּלַפֵּי חוּץ (ההפך: קָעוּר): בּיב שהוא קָמוּר תַחַת הַבַּיִת (אהלות ג, ז), המסגדים הם מבני כיפה קמורה
2. [עח] גרף קווי העשוי בדמות החלק החיצוני של כדור, או של קשת הבולטת כלפי חוץ. קמירות היא מצב המצוי במקרים רבים אליהם מתייחס ניתוח כלכלי, כמו בעקומת אדישות, בקו שווה-הוצאה וכיוצ"ב. (השווה: קעור). קו קמור אופייני (תן דעתך להבדל בין קָמוּר לבין כמור)
אנגלית: convex
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה