קיץ פירוש

פירוש

קַיִץ ¹[תנ]

עונת החַמה (העונה ההופכית לחורף): וקֹר וָחֹם וקַיִץ וָחֹרף (בראשית ח, 22); חצי סיוון, תמוז וחצי אב - קיץ (בבא מציעא קו:); עונת הקיץ היא האהובה עליה ביותר; בשמש ספח העור בבת אחת את ריח הקיץ
אנגלית: summer

דקדוק למילה קיץ

[ש"ע; ז'; קֵיץ-, קֵיצים, קֵיצֵי-, קֵיצו (הערה: בשמות במשקל פַּיִל אין להכפיל את היו"ד)] <קיץ>

ביטויים עם המילה קיץ

← גידולי קיץ
← שעון קיץ
← שיעורי קיץ
← קיץ אינדיאני

מקור המילה קיץ (אטימולוגיה)

מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 13-15 לפה"ס

מילים נרדפות למילה קיץ

קַיִץ
[ש"ע]
1. חַמה , קַייטָא [שדה סמנטי: חום] | ניגודים: חורֶף

2. פֵּרות בּשלים , תאֵנים [שדה סמנטי: פרי]

חרוזים למילה קיץ

גַיִץ, חַיִץ, צַיִץ, קַיִץ, בִייֵץ, חִייֵץ, יבַייֵץ, יחַייֵץ, מְבַיֵיץ, מגַיֵיץ, מְחַייֵץ, מְצַייֵץ, מקַיֵיץ, מִתבַיֵיץ, גַייץ, חַיִיץ, יבַייץ, יחַייץ, יצַייץ, לבַייץ, מבַייץ, מגַייץ, לחַייץ, מחַייץ, מצַייץ, צַיִיץ, שוַוייץ, קַיִיץ, פֵי אֵייץ'