1. אספת עם. מונח שמציין במיוחד את אספת בני ישראל שנקהלו לעתים מזומנות, ובמיוחד לפעולה דתית:
לפני בית האלהים נִקבְּצוּ אֵלָיו מִישראל קָהָל רב מאֹד אנָשים ונָשים וִילָדים (עזרא י, 1)
2. עם ישראל, הנחשב כאספה מתמדת: אשר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל האלהים עד עולם (נחמיה יג, 1)
אנגלית: public gathering
***