1. [תנ] אנשים שנאספוּ יחד, קבוצת אנשים בעלי מטרה משוּתפת, כגון לִצפּות בהצגה, או לצרוך מצרך כלשהו, המון: וקָהָל ועַם רָב (יחזקאל כו, 7); קהל גדול התכנס כדי לשמוע את דבריו; בעת שירת ההמנון הקהל קם על רגליו והצטרף לשירה בזיופים לא מעטים 2. [עח] (בזואולוגיה) לַהקה (של בַּעלֵי חיים) אנגלית: audience
1. קהילה, בּבּיטוּי: רֹאש הקָהָל הכוונה לפַרנַס הקהילה היהודית, לגַבַּאי הראשי: קהָלהּ של הקהילה מכובד ונשוא פנים 2. וַעַד (הקהילה): קהַל הקהילה נפגש עם השלטונות 3. ציבּוּר המתפללים: החזן אומֵר... הקהל עונין (סידור התפילה); יפה לשמוע את הקהל עונה לחזן בשעת התפילה אנגלית: community
1. אספת עם. מונח שמציין במיוחד את אספת בני ישראל שנקהלו לעתים מזומנות, ובמיוחד לפעולה דתית: לפני בית האלהים נִקבְּצוּ אֵלָיו מִישראל קָהָל רב מאֹד אנָשים ונָשים וִילָדים (עזרא י, 1) 2. עם ישראל, הנחשב כאספה מתמדת: אשר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל האלהים עד עולם (נחמיה יג, 1) אנגלית: public gathering
קהל פרוש | קהל פירוש | קהל מילון | קהל הגדרה מילונית | קהל מילון עברי | קהל מילון אנציקלופדי | קהל אנציקלופדיה | קהל תרגום קהל פירוש השם | קהל פירוש המילה | קהל משמעות המילה | קהל ביטויים | קהל דקדוק | קהל לשון | קהל ניבים | קהל אטימולוגיה קהל מילים נרדפות | קהל ניגודים | קהל חריזה | קהל חרוזים | קהל צירופים | קהל פתגמים | קהל ניבים | קהל תחביר קהל ביטויים | קהל ציטוטים | קהל ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה