1.[תמ] הסָרה, הורדה (של מִטעָן, עול וכד'): להשבת אבדה, לפריקה, לחסימה (בבא קמא ה, ז); וכל טעוּן מנוחתו פריקה (הנגיד, דיואן 194); פריקת הסחורה מהמשאית הסתיימה
2. [תמ] פֵּירוּק, הפרדת דָבָר לַחלקיו: מה בשעת הקמת משכן ארון תחילה, אף בשעת פריקתן ארון תחילה (במדבר רבה ד)
3. [תמ] תלישת פּרי, קטיפה: אין דרך תלישה בכך ואין דרך פריקה בכך (שבת עג)
4. [עח] הוצאת תַחמושֶת מִכּלי נֶשק: המפקד הדגים בפני החיילים פריקת וטעינת רובים
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה