1. [תמ] סֶרט, רצוּעה, קו: שיקרע הים לפניהם פסים פסים (מדרש רבה בראשית פד); היה כולו צבוע ובו פס אחד לבן (רמב"ם טומאת צרעת יב, יג); הבטנו בפס השקיעה שקישט את האופק
2. [תמ] לוּחַ, קורה צרה: מעמיד פס באמצע ונותן קורה על אחד מהן (תוספתא עירובין א, ג)
3. [עח] קבוצת מסילות על תוף מגנטי או על צידו האחד של תקליט.
4. [עח] בתקשורת: קבוצת ערוצים הקשורים לשירות תקשורת מסוים
אנגלית: band
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![פס [מש]](assets/images.lib/0_09310700_1527535601_1222095218.jpg)
טעות \ הערה