פלגה פירוש

1. [תמ] הִתפַּלגות, בעיקר בּבּיטוּי:
דור הפּלַגה דור הפרדת העמים זה מזה בעִקבות בּנִיית מִגדל בָּבֶל (סנהדרין י, ג);
2.[תנ] קבוצת אנשים, פּלוּגה, חבוּרה: בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב (שופטים ה 15);
3.[עח] יחידה צבאית שהוּרכְּבה לביצוּע עשִׂייה מיוּחדת: חברי גויס לפלגה סודית ביותר;
4.[תנ] פֶּלג, זֶרם: אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה (איוב כ 17);
5. [עח] מחלקה, כּיתה, קבוּצה גדולה. בימי המקרא כונתה כך קבוצת כוהנים
אנגלית: section, division

***

***