1. [יב] ריחוּק זה מזה, מחלוקת, ריב, פּרֵדה: בּעיקר בּבּיטוּי: פֵּירוּד לבָבות הִתרַחקוּת ידידים זה מזה: לפרודך ידיד נפשי שמואל, אני נבהל (ר' שלמה אבן גבירול, א 63)
.
2. [יב] הפרדה, חלוּקה:
ההוויה הוא קיבוץ ופירוד ותנועה ונוח (מורה נבוכים א, עג)
.
3. [עח] פירוק, פּילוּג, הִתבַּדלוּת:
פירוד חברי להקת הזמר
אנגלית: dissolution, division
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה