פז פירוש

1.[תנ] זהב מובחר:
"הנחמדים מזהב ומפז רב" (תהילים יט 11); "אוֹקִיר אנוֹש מִפָּז" (ישעיה יג, 12) (להרחבה ראה מילון המקרא)
2. [עח] צֶבע זהב: שׂערהּ הזהוב כצבע הפז
3. [תנ] מָשל לדָבר נדיר ויקר, כגון בביטוי: הִזדַמנוּת פז: בני ציון היקרים המסולאים בפז (איכה ד 2)
4. [תנ] כּינוּי לדָבָר נוצץ וּמזהיר כזהב, כּגון בּבּיטוּי: קֶרֶן פָּז: קרן פז של שמש חדרה לחדר
5. [יב] כּינוּי ליַיִן המתנוצץ בכּוס: סמכוני באשישות מלאות פז (ספרות ימי הביניים);
אנגלית: fine gold

***

תַרבּוּש (טורקית fez)

***

זן אוסטרלי של בַּננה

***

(בעבר) צעיר ממשפחת אצילים, ששימש עוזר ליד נסיכים ומלכים;
2. נער שליח (צרפתית page ) פָזָה, פָסָה
1. מופע; תקוּפה; הישנוּת של דבר, מצב המתרחש במחזוריות באופנים משתנים; 2.שינוי צורה בירח (בגרמי השמים האחרים);
3.שָלָב, צד, תקופה, מצב;
4. סדר מיוחד במערכת הליפּוּפים בגֵנֵרָטור חַשמלי;
5.(בגנטיקה) שלבים בחלוקת התא החי (יוונית phasis ) = מופע)

***