עקירה פירוש

1. [תמ] תלישה עם השורֶש:
למדתני נטיעתן למדני עקירתן (סנהדרין סח.); עקירת עצי פרי
2. [תמ] (בהשאלה) הסָרה, העברת דבר ממקומו: כל עקירת חפץ ממקומו תנא הוצאה קרי לה (שבת ב:)
3. [יב] הַעבָרת המגוּרים למקום אַחֵר (לדירה אחרת, לעיר אחרת וכד'): ובעת עקירתם פרש אחד מהם ונכנס לחצר אחרת (רמב"ם הלכות שבת ב כא)
4. [עח] הַעבָרת אוּכלוּסין ממקום למקום על-כּורחָם: הכיבוש הזר גרם לעקירת התושבים לאזור אחר
5. [עח] הוצאת שֵן בּמֶלקָחַיִים
6. [עח] הוצאה על-ידי משיכה בכוח, או תוך מאמץ
7. [תמ] (בהשאלה) הסרה מוחלטת (של מחשבה מן הלב): עקירת האהבה הנכזבת תוליד אהבה חדשה
8. [עח] ביטול: עקירת הרעיון הנָלוז תביא לשיקום המפלגה
אנגלית: displacement

***