1. [תנ] אֵיבָר מוארך הצומֵח מִגִבעול או מִגֶזַע והנושא עליו עלים: לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי (יחזקאל יז 8); לאילן שענפיו מרובין (אבות ג, יז); ענפים מרובים (רש"י יחזקאל יז 6); ענף ועליו פֵּרות רבים
2. [עח] (בהשאלה) סניף, חֵלק של מקצוע או של מֶשק חקלאי וכד': ענף הלול, ענף המטעים
3. [עח] מונח קולקטיבי לקבוצת חברות הפועלות באותו תחום של ייצור, או פעילויות שונות הנוגעות לשלבים שונים בהפקה של מוצר בודד, או קבוצת מוצרים שיש להם מכנה משותף בעל משמעות.
4. [יב] חֵלֶק מִדָבָר שָלֵם: עתה נרצה להודיע שורשי המידות וענפיהם ותועלתם ונזקם (ספרות ימי הביניים)
5. [עח] (בפיזיולוגיה) כל שלוחה של עָצָב או של וריד
אנגלית: sector; strand
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה