1. [תמ] תכוּנת העיקש שהיא תקיפות בעמידה על דעתו, עקשנוּת, קַשיוּת עורֶף: תמה אני דבית מקדשא חרב ואתְ קיים בעיקשותך (מדרש רבה שיר השירים א' גרינהוט); בעיקשותה מסירה עיקשותי (ספרות ימי הביניים)
2. [יב] עיווּת, אי-יושר, עַקמימוּת: שאין לו דעת הנפש השִׂכלית לשוב מדרכי העיקשות (ספרות ימי הביניים)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה