1.[יב] עונֶג; נעימות, עדינות:נותן עדנה וזיו בַּפֵּרות (רש"י כתובות י:)
2. [תנ] וֶסֶת, אורח כנשים: אחרי בּלֹתי הייתה לי עֶדנה (בראשית יח 12);
3. [יב] ימי בַּחרוּת: עבר זמן עֶדנה וקפץ זמן זוקֶן (מלשון הפיוט)
4. [יב] בַּגרוּת: ובצאתו מן הנוער אל העֶדנה (מלשון הפיוט)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה