סיב פירוש

שורש של הערכים:
סָב, סַבָּא, סָבָא, סָבתָא, סיב, סיבית

***

1. [תמ] חוּט דַק המשַמֵש יסוד לִרקָמות שֶל צמָחים ושֶל בַּעלֵי חַיים:
חבלים של סיב (ירושלמי סוכה כג, ב); סיבים של רקמת השריר;
2. [עח] תא מוארך ועבה בדופן של צמח;
3. [עח] חוט אורכי של מוט או של קורה;
4. [עח] יחידת חומר ראשונית, פריכה ודַקיקה, שאורכּהּ גדול מאוד ביחס לעובייה. היחידה דמוּיַת חוטים, חזקה בִּמתיחה ועומדת בפני חום, אור, כימיקלים ושחיקה; מופקת מבעלי חיים (כגון שֵׂער, צמר, מֶשי, פרווה) ומצמחים או מיוצרת מחומרים מלאכותיים;
5. [עח] (באנתרופולוגיה) קבוצת קרובים המורכבת מכל הצאצאים הליניאליים של אדם אחד

***