1.[תמ] נפגע (במִכשול), נכשל: ואם נִתקָל - גם הם יהדפוהו (בן-סירא יג כז); לא שנו אלא שנִתקָל באבן (בבא קמא כח:); כשרץ נִתקַל באבן ומָעַד
2. [תמ] (בהשאלה) מוצֵא או פּוגש במִקרֶה, מִזדַמן: "וישבה בביתך" - בבית שמשתמש בו נתקָל בה ונכנס, נתקל בה ויוצא (ספרי כי תצא קיג); נִתקַלתי בחברי ברחוב
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה