1.[יב] נפרד, תָלוּש, מנוּתק: "נתנני אסיר תקווה ושֵׂבֶר ומי ייתן ואהיה מנתוּקָיו" (מלשון הפיוט); הנתוּקים מארצם לא אחת מתגעגעים עליה;
2. [תנ] שניתקו אשָכיו, מסורס: "ונָתוּק וכרות - לא תקריבו לה'" (ויקרא כב, 24); "כל העומד לינָתֵק כנָתוק דמי" (רש"י ספר הפרדס);
3. [יב] שיש לו נגע־עור שתוצאותיו נשירת שער ראש או זקן: "ראשו נָתוּק או כל זקנו נָתוּק, יסגיר שבוע אחד" (רמב"ם הלכות טומאה צרעת ח, יג)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה