נשק פירוש

פירוש

נֶשֶׁק

1. [תנ] כּלי להתקפה או להגנה: ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנֶשֶק (מלכים ב' י, 2); מחסן נֶשֶק
2. [עח] (בהשאלה) אמצעי במאבקים עִניינִיִים ובוויכּוּחים מוּפשטים: הידע שלו היה נשקו למול טיעוניהם
3. [יב] נשיקה: ומכוח נִשקי צעקה "אהה" (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: weapon, kiss

דקדוק למילה נשק

[ש"ע; ז'; נְשקים, נֶשֶק-, נִשקו] <נשק>

ביטויים עם המילה נשק

← טוהר הנשק
← מניח נשקו
← שביתת נשק

מקור המילה נשק (אטימולוגיה)

מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 13-15 לפה"ס. השפה התפרסמה בזכות כתובות שנכתבו על חֵמָר בכתב היתדות

מילים נרדפות למילה נשק

נשֶק (תוצאה דומה)
אֶמצְעֵי לחימה , הִצטַיידוּת , זִיוּן , זַיִן , חימוּש , כּלֵי מִלחָמה , תַחמושֶת [שדה סמנטי: מִלחָמה, צָבָא]

חרוזים למילה נשק

חֵשֶק, מֶשֶק, נֶשֶק, עושֶק, אוחֵז בנֶשֶק, הַכתָפַת נֶשֶק, דיגול נֶשֶק, אָח לַנֶשֶק, בֵית נֶשֶק, טוהַר הנֶשֶק, מַחסַן נֶשֶק, פֵירוק נֶשֶק, עֶמדַת נֶשֶק, שביתַת נֶשֶק, שילוב נֶשֶק, נושֵׂאת נֶשֶק