נקשר פירוש

1. [עח] קשר, מחוּבּר, נכרך בּחוּט או בּחֶבל, נארז בחוּט או בחבל:
המסמכים נִקשְרוּ היטב;
2. [תנ] (בּהשאלה) מתיידד עם, דבק ב-, נַעשֶׂה קרוב, נוצָר קֶשר (של אהבה או ידידוּת וכד') בינו לבין אַחֵר: "וְנֶפֶש יהוֹנתן נקשרה בנפש דָוִד" (שמואל א' יח 1); ובך (בציון) נקשרו נפשות חברייך (מלשון הפיוט); נפשו נִקשְרה בנפשה לעד
3. [תנ] מתחבּר, מחוּזק: ונבנה את החומה ותִקָשר כל החומה עד חציה (נחמיה ג 38); הלבֵנים נִקשָרות זו לזו במלט; ענני סערה נקשרו בשמים
4. [תמ] נצרר, נקרש: משבטלה תאוותו, משנִקשַר דמו (מדרש רבה בראשית טו)
אנגלית: tied, wrapped; attached

***