1. נעשֶׂה עָצוּב, מצטער, נוּגֶה: אל תֵעָצבוּ ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה (בראשית מה 5); נֶעצַב המלך על בנו (שמת) (שמואל ב' יט 4); כששמעו את הבשורה המרה נֶעצבוּ מאוד
2. גורם כּאֵב וסֵבל לעצמו, נהיה מוּדאג, מִתְיַיסֵר: כי נֶעצַב אל דוד (שמואל א' כ, 34), מסיע אבנים יֵעָצֵב בהם (קוהלת י 9)
אנגלית: saddened
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה