נעימה פירוש

1. [תמ] מנגינה, ניגוּן, קול מוזיקלי:
"ויקיפהו פעמונים ורימונים המון סביב לתת נעימה בצעדיו" (בן סירא מה, ט); להקדיש ליוצרים בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדושה (מלשון התפילה); הוא זימר נעימה קלילה;
2. [תמ] גון הקול, רָשמוֹ האופייני של קול: "בשלושה דברים שינה הקדוש ברוך הוא את בני אדם זה מזה, אלו הן: בקול, בנעימה ובמראה... נעימה של זה אינה דומה לזה..." (אבות דר' נתן ד, ו); נעימת קולו נמוכה;
3. [יב] הגִייה, בּיטוי: ורוב אותיות מורות על כ"ב נעימות (ספרות ימי הביניים);
4. [עח] צליל, טון, נימה: נעימת קולו הייתה כעוסה;
5. [יב] טעם, נגינה: והיא שתהיה הנעימה על אות שני מן התֵבה (ספרות ימי הביניים);
6. [עח] ערֵבה, רצוּיה, צורת הנקבה של נעים
אנגלית: tune

***

***

***