1. (ל-) גורם הנָאה, עָרֵב, מעַנֵג, רצוי: ״שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם״ (שמואל ב' א, 23); ״כיוון שראה אותה (בועז את רות) נעימה ומעשיה נאים התחיל שואל עליה״ (מדרש רבה רות, ויאמר בועז); ״לאל אשר שינה יצוריי הנעימים טוב להודות״ (מלשון הפיוט); נָעים לראותך כאן אִתָנו;
2. [תה"פ] טוב, יָאֶה, חביב, נחמד: ״הנה מה טוב ומה נָעים שֶבת אחים גם יחד״ (תהילים קלג, 1); מה נעימה לנו חברתכם; קולה היה מלבב עם שמץ של צרידות נעימה
אנגלית: pleasant, nice
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה