1. [תנ] נשען, נתמך: וילפֹת שמשון את שני עמודי התָוֶך... ויִסָמֵך עליהם (שופטים טז 29); עָלֶיך נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן (תהילים עא, 6); הקשיש נִסמַך על המקל
2. [תנ] (בּהשאלה) בּוטֵחַ: ויִסמְכוּ העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה (דברי הימים ב' לב 8); אשרי האיש אשר יחיש... וייסָמֵך באל תומך עולם (מלשון הפיוט); קל להיסָמֵך על איש אמין שכזה
3. [עח] מִתבַּסס (על מָקור סִפרוּתי או על תקדים משפּטי וכד'): דברי עורך הדין נִסמָכים על מקרה שנלמד בבית הספר למשפטים
4. [תמ] סמוך ל-, נמצא קרוב: למה נִסמְכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? (מועד קטן כח.); שתי הפרשיות נִסמָכות זו לזו בגלל נושאן המשותף