1.[תמ] (גוּף גמיש או קפיצי) נמשך לצדדים, מרוּקע: יִגלַד הרקיע, יִמָתַח הרקיע (ירושלמי ברכות ב, ג); נִמתְחוּ איבריו של אדם הראשון (סנהדרין לח:); הסדין נִמתָח על המיטה 2. [עח] סקרנוּתו גדֵלה מאוד: הוא נִמתָח לדעת מה יהיה סוף הספר 3. [עח] מִשׂתָרֵעַ, נמשך: ההרצאה נמתַחַת זמן רב מדיי והסטודנטים משועממים
1.[יב] שאפשר למתחו: הדברים, המנויים... נִמתָחים, נדבקים, נרקעים (ספרות ימי הביניים); קפיץ נִמתָח אינו נקרע
2. [עח] שמשתרע: עלילה נִמתַחַת היא מעניינת רק אם היא מותחת
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה