1.[תמ] משתוקק, מתגעגע, מתאווה, עורג: נכסֹף נִכסַפתה לבית אביך (בראשית לא 30); ושלום אסיר תאווה, נותן דמעיו כטל חרמון ונִכסָף לרדתם על הרריך (מלשון הפיוט)
2. [יב] נֶחשק, מעורר תשוּקה אליו: הוא נִכסָף אליה
3. [תנ] מחוויר, בוש, נכלם, כאמור בפסוק: "התקֹשְשוּ וָקוֹשוּ הגוי לא נִכְסָף" (צפניה ב, 1) (תן דעתך להבדל בין נִכְסָף לבין נֶחְשָׂף)
אנגלית: ust, desire; ashame
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה