1.[עח] נאסר בבית הכֶּלא, נעצר, נסגר: האסיר נִכלא לתקופה ארוכה;
2. [תנ] נמנע: ״ויִכָּלֵא העם מהביא (תרומה)״ (שמות לו, 6); הוא נִכלָא מלהביע את רגשותיו;
3. [תנ] חדֵל, פּוסק: ״וסכרו מעינֹת תהום ואבות השמים ויִכָּלֵא הגשם מן השמים״ (בראשית ח, 2); מקור דמעותיה נִכלַא
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה