1. [יב] קריעה (של חוּט), תלישה: "ולא יזח" לשון ניתוק (רש"י, שמות כח 28); וכאשר יהיה זה (השבר) בעצם סר ממקומו, יוקרא ניתוק (ספרות ימי הביניים); ניתוּק השלשלת; ניתוּק הכבל 2. [עח] הפרדה, הפסקת הקֶשר, חיסוּל: ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין שתי הארצות אנגלית: decoupling
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה