1. [עח] (בהשאלה) כַּמוּת כלשהי של יסוֹד נִשׂגָב או מעוֹדֵד, כגון קדוּשה, גאוֹנוּת, תִקווה: בכתביו ניכר ניצוץ של גאונות 2. [יב](בקבלה) קרן אור, חלק קדוּשה המתפּזר בתוך הטוּמאה: כי האור ניצוץ מן השמש, אף על פי שהיא נסתרת (הכוזרי ב, ז) אנגלית: exalted; encouraging
1. התזת ניצוצות: יש להרכיב משקפי מגן כנגד הניצוץ 2. ייצור ניצוצות באמצעות המרת אנרגיה חשמלית לאור ולחום על־ידי יינון האוויר או הגז המפריד בין האלקטרודות, כגון בדינָמו אנגלית: sparking; flashing
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה