1. [עח] (בהשאלה) כַּמוּת כלשהי של יסוֹד נִשׂגָב או מעוֹדֵד, כגון קדוּשה, גאוֹנוּת, תִקווה: בכתביו ניכר ניצוץ של גאונות
2. [יב](בקבלה) קרן אור, חלק קדוּשה המתפּזר בתוך הטוּמאה: כי האור ניצוץ מן השמש, אף על פי שהיא נסתרת (הכוזרי ב, ז)
אנגלית: exalted; encouraging