1. עומד: ועל משמרתי אנכי ניצב כל הלילות (ישעיה כא, 8); קדוש הוא, ניצָב בעדת וכרובים (מלשון הפיוט); הוא ניצַב על מקומו; בפינה ניצבה בובת תפירה, טורסו שחור ומבעית
2. קם, מזדקף: וברוח אפיק נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים (שמות טו, 8); משנכנס המנהל לכיתה ניצבוּ כל התלמידים על רגליהם; יש שם שביל המוליך אל ביתן רחצה ישן שניצב מאחורי הבקתה
3. (על-) עומד ליד פלוני ומשגיח עליו: וירא (אברהם) והנה שלשה אנשים ניצבים עליו (בראשית יח, 2); היא ניצֶבֶת ליד מיטת אביה החולה
אנגלית: to stand