1.[תמ] הזרָמת אוויר לתוך חָלל כּדֵי למלא אותו, הוספת אוויר, ליבוי: אש שאינה צריכה ניפּוּחַ (בבא בתרא עט.); ניפּוּחַ גלגלי האופניים עִייף אותו
2. [עח] הקניית נֶפח גדול יותר, הקניית צורה לדָבר על-ידי הפָחת אוויר: ניפּוּחַ הבלון שימח את הילד
3. [עח] (בּהשאלה) הגזמה בחשיבוּתו של עִניין, הפרזה: ניפּוּחַ השמועות הביא לידי מהומה בציבור
4. [יב] נפיחוּת, התפּשטוּת: ניפּוּחַ המעיים (ספרות ימי הביניים); יש מאכלים שגורמים ניפּוּחַ הבטן
5. [עח] (בעסקים) קביעת ערך מופרז לנכס, או לנייר ערך, לעומת הערך האמיתי שלהם (עממי)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה