1. [עח] אדיבוּת, התנהגוּת יפה, דֶרך אֶרץ: היא בעלת נימוּסים טובים; הוא השיב בהנהון מחמת הנימוס יותר מאשר מהסכמה
2. [תמ] מִנהג, סֵדר קבוּע: עשו לה כנימוס עשו לה כראוי (גיטין ו, ה); הנימוּסים השכליים אשר חיברו הפילוסופים (הכוזרי א, א); הנימוּסים מנעימים את האווירה
אנגלית: politeness