1.[תמ] (תבוּאה וכד') נשחק לקֶמח: אין נותנין חיטים לריחיים של מים אלא כדי שייטחנו כל צורכן מבעוד יום (ירושלמי שבת ד, א); החיטה נִטחַנה לקמח
2. [עח] נקצץ במַטחֵנה (בשׂר וכד'): הבשר נִטחָן כדי להכין ממנו קציצות
3. [עח] (בהרחבה) נלעס: המזון נִטחַן בפה עד שהיה רך דיו לבליעה
4. [תמ] נִשחָק לאבק: טחנו בריחיים ולא נִטחַן שרפו באש ולא נשרף (מדר רבה בראשית כח); האבנים נִטחְנוּ לאבק
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה