1. [תנ] (יד וכד') מוּשָט, שָלוּחַ: בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה (ישעיה ה 25); ידו נטוּיה לשלום
2. [תנ] פָּרוּשׂ, מתוּח: רקיע, כעין הקרח הנורא, נָטוּי על ראשיהם מלמעלה (יחזקאל א 22); אוהל שהיה נָטוּי על גבי ארבע שיפודין של מתכת (תוספתא אהילות ח, ב); חִנו נָטוּי על העין הרואה אותו (רש"י בראשית מט 22); הגשר נָטוּי על שתי גדות הנחל
3. [תנ] נוטֶה לנפּול, כּפוּף כּלַפּי מטה: כקיר נָטוּי גדר הדחויה (תהילים סב 4); שהיו נותנין עיניהן בבעלי ממון ומושיבין אותו אצל קיר נָטוּי ודוחין אותו עליו ובאים ונוטלים את ממונו (סנהדרין קט); הפיזה הוא מגדל נָטוּי
4. [עח] (בּהִתעַמלוּת) שאינו זקוּף, מוּטֶה: תרגיל זה יש לבצע בגֵו נָטוּי לפנים
אנגלית: Leaning; slanted
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה