1.[עח] נכרך בתחבּושֶת, נאגד בתחבּוֹשת: הפצע נֶחבַּש
2. [עח] מוּשָׂם על הראש: הכובע נֶחבָּש על הראש
3. [תמ] נִכלא בבית הסוהַר, נאסר, נעצר: לאישה מעוּבּרת שנֶחבּשה בבית האסורין: ילדה שם בן (מדרש רבה דברים ט); הפושע נֶחבַּש בבית הסוהר
4. [עח] (סוּס וכד') קושרים עליו אוּכּף לרכיבה: הסוסים נֶחבְּשוּ והוכנו לרכיבה
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה