1. [תנ] פגיעה בגוּף או ברכוּש או בממון וכד', הֶפסד, חיסרון: אין הצר שווה בנֶזֶק המלך (אסתר ז 4); אין מוכרין להן דובין ואריות וכל דבר שיש בו נֶזֶק לרבים (עבודה זרה א, ה)
2. [תמ] פּיצוי על נזק; אחד מחמישה דברים שהחובל בחברו חייב לשלם לנחבל. עם פיצויי הנזק נמנים תשלום הפחת והפגם שנגרמו עקב החבלה: החובל בחברו חייב עליו משום חמישה דברים: בנֶזֶק, בצער, בריפוי, בשבת ובבושת (בבא קמא ח, א);
3. (בביטוח) כל פגיעה או אובדן הנגרם לאדם, לרכושו, או למוניטין שלו. ברכוש הנזק הוא פגיעה הגורמת אובדן דבר ערך, ירידת ערכו, או מניעת יכולת השימוש בו. לגבי אדם, 'נזק גוף' (bodily injury) הוא פגיעה באדם על ידי גורם תאונתי בלתי צפוי מראש, שגרמה לו מחלה או ליקוי גופני, נזק נפשי או שכלי, או הביאה למותו.
4. (בביטוח ימי) - מכונה גם אבריה - פירושה נזק או אובדן. אנו מבחינים בין אבריה חלקית לאבריה לכלל. אבריה חלקית היא כל נזק או אובדן הגורם מסיכון מבוטח ואשר אינו מהווה אובדן מוחלט; אבריה לכלל היא כל נזק או אובדן הגורם לרכוש בעת סכנה לכלל לביטחון האונייה, המטען ודמי ההובלה. בהפסד הכספי הנגרם לרכוש ישתתפו שלושת הגורמים הנ"ל, דהיינו: בעל האונייה, בעל המטענים והזכאים לדמי הובלה.
אנגלית: damage, injury
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה