ננעץ בו דָבר חַד, נפגע ממַשהוּ חַד, מוּמָת בנעיצת חרב:
"כל הנמצא יִדָקֵר וכל הנספה ייפול בחרב" (ישעיהו יג, 15); "ולא תעש גווייתו לכברה ויידָקֵר בכל גופו דקָרות" (מלשון הפיוט); נִדקַרתי ממספריים חדים.
***
[פ'; נִדקֶרֶת; נִדקַר, יִידָקֵר, להידָקֵר] <דקר>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך נדקר
מקור המילה נדקר (אטימולוגיה)
<דקר> במשקל נקטל לציון מצב. סביל של דוקֵר
נִדקָר
(תוצאה דומה)
מדוּקָר , מחוּלָל , מחורָר , מנוּקָב , מנוּקָר , משוּפָּד , נֶהרָג , נֶעקָץ , נִקטָל , נִשפָּד , נִתחַלֵל [שדה סמנטי: הַבקָעה]
מִדְקָר, מְדקָר, נִדְקָר
נדקר פרוש | נדקר פירוש | נדקר מילון | נדקר הגדרה מילונית | נדקר מילון עברי | נדקר מילון אנציקלופדי | נדקר אנציקלופדיה | נדקר תרגום
נדקר פירוש השם | נדקר פירוש המילה | נדקר משמעות המילה | נדקר ביטויים | נדקר דקדוק | נדקר לשון | נדקר ניבים | נדקר אטימולוגיה
נדקר מילים נרדפות | נדקר ניגודים | נדקר חריזה | נדקר חרוזים | נדקר צירופים | נדקר פתגמים | נדקר ניבים | נדקר תחביר
נדקר ביטויים | נדקר ציטוטים | נדקר ראשי תיבות