1.[תמ] נַעשֶׂה לא תקין, מַפסיק לפעול כַּרָאוּי, נפגם, נשחת: נִתקַלקֵל הביב (תוספתא בבא מציעא יא, כ); התנור הִתקַלקֵל ואינו מחמם
2. [עח] נַעשֶׂה רע יותר וּמוּסָרי פָּחות: פלוני הִתקַלקֵל בהשפעת חבורת הבריונים. (ביהדות החרדית) יצא לתרבות רעה, כגון התחלן, התגייס לצבא וכדומה
3. [תמ] שמֵעָיו נֶחלָשים והוא מֵטיל מַיִם או צואה בּשֶל פַּחד או בֶּהָלה: נִתקַלקֵל בין ברעי בין במים (מכות ג, יד)
4. [תנ] מתפּוֹרֵר, מתמוטט, כאמור בפסוק: "וכל הגבעוֹת התקַלְקָלוּ" (ירמיה ד, 24)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה