1.מוּסבּר, מבואר, מוּברר: אף על פי שניתנה תורה מסיני לא נענשו ישראל עליה עד שנִתפָּרשה להם באוהל מועד (מדרש רבה שיר השירים ב 3 כתפוח); דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר (ספרות ימי הביניים); הפסוק מִתפָּרֵש בדרכים אחדות
2. נקרא בּשמו (לא בכינוּיו), נאמר בפֵירוּש (לא ברֶמז): למה לא נִתפָּרשוּ שמותן של זקנים? (ראש השנה ב, ט)
3. פורֵש, מתבדל: כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה, כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה (מדרש רבה שיר השירים א 4 נגילה)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה